יום שישי, 28 בינואר 2011

כשרוח הנעורים הריחה כמו כסף: פוסט אורח של עידו משה ומיקסטייפ להורדה

  
If the show is the last one, how do you want to be remembered?
David Yow (lead singer for the Jesus Lizard) : "Fondly. A band who worked really hard, never really got anywhere but were important to a handful of people who don’t know much about anything


אין דרך יותר טובה לתאר את הלהקות באוסף הזה; מרביתן הצליחו להגיע להצלחה מסחרית קטנה מאוד אם בכלל, הוציאו כמה אלבומים, הופיעו ונעלמו.הדיסקים והשירים שלהם הם גל-עד יחיד אולי לאסקפיזם האיזוטרי שלהן.

ראשית התקופה - מייקל ג'קסון, וואם ומדונה שולטים במצעדים, בין הדעיכה הטוטלית של הגלאם רוק, העלייה המטאורית של כריות הכתפיים, תופים אלקטרונים,הרכבי Hair Metal וסמים "אופנתיים" כמו PCP וקוקאין; במקביל לכל זה, היו כמה הרכבים שהצליחו להתעלות מעבר הלייבלים הקטנים שהיו נחלתם של הרכבי שוליים זניחים (לכאורה). אותם לייבלים (כגון : Sub Pop, Touch&Go ,Amphetamine Reptile), שאומנם יכלו להיתפס כמטאטא גדול המאגד לתוכו כל מיני פסולת מינורית, היוו אולי נקודת אור יחידה לפרסום והפצה (ובשלב מאוחר יותר כמובן - תיעוד), של כתות זעירות, אשר יצרו אט-אט סצנות והולידו קולות חדשים שצצו להם בכל רחבי היבשת האמריקאית במקביל למיינסטרים. הלהקות הללו נחלקות (לדעתי) לשתי קטגוריות גסות: אלה ששכנו בלייבלים קטנים (מתוך אמונה אידיאולוגית שמעבר ללייבל גדול הוא סממן להתמסחרות, או שרצו מאוד-מאוד לעבור ולא הצליחו); ואלה שמצאו עצמן בלייבל גדולים.

איך? המעבר ללייבל גדול לא היה בשל האיכויות האומנותיות של הלהקות, או רצון מצד הלייבלים להיתפס  כחדשניים וניסיוניים, אלא בגלל דבר אחד בלבד: כסף.
הפוטנציאל המסחרי של הרכבים אלו, שנולד בגלל המציאות הפיננסית פוסט-נירוונה של אותה תקופה, יצר משוואה מאוד פשוטה בראש מנהלי הלייבלים : רועש = נראה כמו נירוונה = מריח כמו רוח נעורים = קהל צעיר = מריח כמו כסף.


 העטיפה הקלאסית של נוורמיינד שימשה כדימוי מוחשי מאוד לפוטניאל המסחרי של הגראנג' בראשית שנות התשעים


כמובן, כפי שכריות הכתפיים הוחלפו חיש קל בסקייטבורדים וכובע הפוך, גם תקופת פוסט-נירוונה לא נשארה לנצח...ההייפ ירד ואיתו המכירות. בעיניי הלייבלים הפכו להקות "החיקוי" שהוחתמו ומומנו על ידן לחסרות ערך ולא רווחיות....רובן (כמעט) הועפו מן הלייבלים וחזרו (אם בכלל) ללייבלים הקטנים; עבור חלקן המעבר חזרה היה סוף של הרפתקה והתמוססות לכלום. מי שלא התפוגג מצא עצמו שוב בלייבל קטן. האוסף הזה הוא סיפורם של הרכבים אלו.

ובנימה זו Bring the noise :

להורדת האוסף


 1Motherhead Bug - Zambodia
2. Melvins - Bit
3. Cop Shoot Cop - Money-Drunk
4. The Jesus Lizard - Slave Ship
5. Helmet - Sinatra
6. Shellac - Prayer to God
7. Fugazi - Two Beats Off
8. Bellini - The Man Who Lost His Wings
9. Butthole Surfers - Sweat Loaf
10. Don Caballero - For Respect
11. Jon Spencer Blues Explosion - Ditch
12. Painkiller - Devil's Eye (4:43)
13. Jawbox - Savory (4:39)
14. Pussy Galore - Understand Me

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה