יום ראשון, 5 בדצמבר 2010

בין הומו ארקטוס, פנדורה, והשריפה שלא היתה במלחמת לבנון השניה

Fragile as blown glass,we are, even under the best of conditions. To kill with gas and electricity, and in cold blood? The folly. The horror
   (Stephen King, The Green Mile)

בז'רגון המדעי, הביטוי "מהפכה קופרניקאית" מרפרר לשינוי התפיסתי הגדול שחל באסטרונומיה בפרט, במדעים בכלל, ובעיקר בתפיסה האנושית, עקב פרסום ספרו של ניקולאוס קופרניקוס, "על תנועת גרמי השמיים" בשנת 1543, שסתם את הגולל אחת ולתמיד על העמדה הגיאוצנטרית לפיה העולם (ויחד עמו, האדם) נמצא במרכז היקום. כיום שימוש בביטוי "מהפכה קופרניקאית" בא לציין שינויים אחרים בתפיסה של תופעות אחרות במדעי הטבע והאדם. ביטוי נוסף אשר נפוץ בכל הדיסציפלינות המדעיות הוא "מעברי פרדיגמה", קרי שינוי בתבנית מחשבה אשר היתה שגורה עד כה. דוגמה מוכרת למעבר פרדיגמה - פרסום תורת היחסות ע"י אלברט אינשטיין שהוביל להגדרה מחודשת של הפיזיקה הניוטונית כמקרה מיוחד ולא כתיאוריה גורפת להבנת היקום כולו.

כאשר ניגשים לדבר על המהפכה הקופרניקאית של הקיום האנושי לכשעצמו, כלומר לא ביחס לתפיסותיו של האדם ביחס ליקום, אלוהים, וכו' אלא ביחס לתודעתו העצמאית, נהוג לייחס להופעתן של שפה ו/או תודעה בעברנו האבולוציוני, מעמד של מהפכה קופרניקאית. את הגישור המשמעותי ביותר על הפער שבין הפרימאטים למין הומו סאפיינס שהוא אנחנו, מייחסים במחקר למין הומו ארקטוס. הנוירופסיכולוג מרלין דונלד, מחבר הספר Origins of the Modern Mind, טוען שהומו ארקטוס המציא את המימזיס, מערכת תקשורת סימבולית אשר שילבה מחוות גוף, הבעות והפקת צלילים, שממנה התפתחה השפה; ומשם התפתחו גם הגרסאות הקדומות ביותר של ריטואלים, מוזיקה ואמנות. קיימת גם הסכמה בין אנתרופולוגים, פלנתיאולוגים וארכיאולוגים, כי הומו ארקטוס הוא המין אשר פיתח כלים מורכבים, הקים מחסות קבע ולמד לשלוט באש. ניתן להתווכח האם גילוי האש או יותר נכון, אילוף האש, זו מהפכה קופרניקאית או "רק" הגילוי החשוב ביותר בתולדות האנושות. מה שבטוח, מדובר במעבר הפרדיגמה המרשים ביותר עד כה בתולדות האנושות, מכיוון שלא מדובר רק במעבר פרדיגמה מחשבתי-אינטלקטואלי, אלא במעבר פרדיגמה רגשי. כל החיות וביניהן גם אנחנו, "מתוכנתות" לפחד מהאש. היכולת של הומו ארקטוס להתקרב לאש, ללמוד איך לרסן אותה ולשלוט בה, איך להפיק אותה בעצמו - ממנה נבע כנראה מותר (במובן של שונה ואחר, לא כעדיף) האדם מן הבהמה.

אם כך ניתן להסתכל על הומו ארקטוס כאבות המייסדים של האנושות, סוג של חלוצים שסללו את הדרך בשביל הומו סאפיינס, המין האנושי בעל תכונות קוגניטיביות מורכבות יותר, שנולד עם מוח מחווט לצרכי שפה ויכולת להבין את הסביבה במובנים סימבוליים, תהיה זו הסביבה של עולם הטבע או סביבה חברתית של בני מיננו. אם כבר כינינו את הומו ארקטוס בשם "אבות מייסדים", לא יהיה זה מופרך להעלות השערה כי רצח האב הקדום ביותר שארע על גבי כדור הארץ, היה היכחדותו של הומו ארקטוס - גם משום חוסר יכולתם להתמודד מול הומו סאפיינס בתחרות על משאבים, אך סביר מאוד לדעתם של חוקרים מסוימים, שגם משום חוסר סבלנותו של הומו סאפיינס כלפי תרבויות מתחרות, קל וחומר כלפי מינים מתחרים. אם כך, הומו ארקטוס העניק להומו סאפיינס את האש ושילם על כך בהישרדותו; ואילו במיתולוגיה היוונית, פרומתאוס שהעניק לאדם את האש (פעמיים למעשה) הוענש ונכבל לצוק בהרי הקווקז, לשם הגיע מדי יום ביומו עיט אשר ניקר את כבדו (המגליד מדי לילה) של פרומתאוס. העונש ניתן ע"י שליט האלים זאוס, שהעניש גם את האנושות בעזרת פנדורה (חווה? האשה הראשונה בעולם של גברים דאז). תיבת פנדורה כידוע, שחררה את כל האסונות לעולם, אבל גם את התקווה בסופו של דבר.

השריפה שעדיין משתוללת בכרמל היא "אירוע מזמין טקסט". אפשר לכתוב על מיתוסים ועובדות כפי שעשיתי עד כה, אפשר למלא דפים בניתוח סימבולי של האש. אפשר להיקלע לקלישאות - שמעתי על משפחה שבעבר פקדה שיטפונות בנגב לשם הצפייה הבלתי אמצעית ב(אסון) טבע, ואתמול בני המשפחה נסעו לצפות בשריפה. הקלישאה כה צפויה שאדלג מעליה ואמשיך למסומן המוכר שלה - אפשר לכתוב על הסיקור הטלוויזיוני, אפשר לכתוב על התגובות בחברה הישראלית כפי שעשה דן לזר בפוסט שמתחתי, אפשר לדון במחדלים, בפוליטיקאים, בתרבות השלטון בישראל שאולי מייצגת את כלל גישת ה-"סמוך" של החברה הישראלית, או שהיא זו המחלחלת ומשפיעה על כולנו. אפשר לכתוב טקסט אקולוגי, אפשר לכתוב על חילול השבת אם הקהל שלך חרדי ואפשר לכתוב בזעם על התבטאויותיו של עובדיה יוסף בנושא, כמו כן על יו"ר המפלגה שלו - שר הפנים אלי ישי, שק החבטות המועדף כרגע על התקשורת. אין גבול לטקסטים שאפשר לכתוב.
אני בחרתי "לצאת פוליטי", כפי שאחדים יאשימו אותי, ולמשוך אותכם עד כאן בנימה מדעית-תרבותית ואובייקטיביזם תקשורתי. אולי צפיתם בסרט "גרין מייל", עיבוד לספרו של סטיבן קינג ממנו לקוח הציטוט בפתיחת פוסט זה. הציטוט הוא מפי דמות המספר, טום הנקס בסרט, מתוך פסקת דיווח על מותם של בני משפחתו וחבריו לעבודה בבית הסוהר במהלך שנות חייו המוארכים. למיטב זכרוני השורות בציטוט מגיעות לאחר תיאור מותו של אחד מידידיו הסוהרים, כתוצאה מדקירה בשטחי הכלא. אני חושב שהציטוט הזה תופס משהו משינוי התפיסה שניתן רק לייחל כי יגיע בעקבות אסון השריפה. הבנה שיש לנו מספיק דרכים ליהרג מאסונות טבע, מחדלי המשטר וכו'. הבנת המשמעות של חתירה לשלום, הסכמי קבע, הפסקת אש - תקראו לזה איך שתרצו. בין היתר זו היכולת להשקיע את מיטב משאבנו לא רק בהתגוננות מפני האויבים שמקיפים אותנו, אלא גם להתמודדות עם תלאות הקיום האנושי; והבנה כי מלחמה ואיומים מסוג "להם (הערבים) יש נפט; לנו יש את הגפרורים" (אריאל שרון בעברו הפחות ממלכתי), לא צריכים להיות ברירת המחדל של מדינה אשר אינה מסוגלת להתמודד עם כיבוי שריפות.

בהשראת הספר "תעתועי האקראיות" של נסים ניקולאס טאלב, המדבר על כך שהסתברויות תמיד מורכבות מצדדים בלתי מוחשיים שאנחנו בוחרים להתעלם מהן, אני רוצה להעלות רעיון רדיקאלי והוא: השריפה בכרמל אינה האסון הכבד ביותר בתולדות ישראל. האסון הכבד ביותר יכול היה להתרחש בזמן מלחמת לבנון השניה, כאשר ירי הקטיושות בחודש יולי היה מוביל לשריפה דומה ואף כבדה יותר. מה יכלו להיות השלכות שריפה שכזו בזמן מלחמה, כאשר ישראל מגונה ע"י הקהילה הבינלאומית ושמי הצפון מודלקים בירי רקטות? איזה סיוע היינו מקבלים ועד כמה חיל האוויר היה מסוגל לתרום בתרחיש שכזה? תרחיש אימים זה לא יצא לפועל אבל הלקחים מאפשרות היתכנותו טרם הופקו. אותו הדבר לגבי מקלטים ומרחבים מוגנים ברחבי הארץ. אז אולי לפני שנתניהו ומלבי תרחישי האימה שמקיפים אותו מתכננים את תקיפת הכורים הגרעיניים באיראן כדי להבטיח את הישרדות העם היהודי, כדאי קודם כל להבטיח את הישרדות העם הישראלי בעקבות מתקפת נגד קונבנציונאלית שתגיע בתגובה? אולי לפני שכובלים את ידי כל ממשל שהוא להחזיר את רמת הגולן ולהגיע להסכם שלום עם סוריה, כדאי לוודא שאנחנו מוכנים לעימות בליסטי נוסף? אחרת עיניים סוריות על החרמון יהיו האחרונות שבצרות שלנו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה